"פסטיבל זז" נוצר מתוך צורך לאפשר מהלך מתחדש ודינמי בדפוסי הפעולה של אמנות המיצג בארץ, ובעקבות הקשרים המתרחבים עם העשייה הבינלאומית. נראה שהדימוי ההולם ביותר למהלך הזה הוא יצירה של מעין "מאיץ חלקיקים" – מהלך שאי אפשר להפריד בו בין העבודות עצמן, שחלקן יתגבשו בתוך הקשרי הפסטיבל, לבין האנרגיה המרוכזת של המסגרת מרובת הגורמים האנושיים והסביבתיים, שלעתים מתסיסה בעוצמה את ההתרחשות לעבר מהלכים לא צפויים.

 

לאורך עשרה ימים ינועו בין אתרים בעלי אופי שונה לחלוטין – בתל אביב, ירושלים ומצפה רמון –  אמנים מאנגליה, פולין, קרואטיה, סרביה ואירלנד יחד עם האמנים הישראלים, שרובם משתתפים ב"פרויקט זז" של במת מיצג. האמנים מחו"ל מגיעים במסגרת מודל פתוח של שיתופי פעולה ואוצרות עצמאית בידי כל אחד ממרכזי/אירועי האמנות, ובהם פסטיבל "ארבע תרבויות" בלודז', פולין; פסטיבל MAP LIVE בצפון אנגליה; מרכז האמנות הבינתחומיתLazareti Art Workshop בדוברובניק, קרואטיה, ופסטיבל Imaf בסרביה.  

 

אמני מיצג נוטים לפעול היום בתוך רשתות מסועפות, המושפעות מתרבות האינטרנט וממוביליות תרבותית ופיזית. הפסטיבל, הפועל בתוך אותן רשתות כסדנה לא פחות מאשר כסביבת תצוגה, מאפשר לרכז ולהעצים הקשרים אפשריים שבהם מתקיימים ייצוגי הגוף ופעולותיו, שתמיד מכילים יסוד פרוץ ובעל קצוות פרומים. סימון האתרים ה"מקומיים" (חללי אמנות, הלבירינת התרבותי של התחנה המרכזית החדשה, כלא היסטורי, קווי תפר פוליטיים, סביבה מדברית וכו') עשוי לזמן חשיפה מפתיעה, התפרקות והפרכה של המושגים הקשורים בהם; גם לוח האירועים המתפרסם כאן הוא בעיקר בגדר קריאת כיוון כללית, ניסיון כמעט כושל לערוך סדר כלשהו ב"כאוס מובנה". מעבר למלאכה העמלנית של ארגון פרקי המסע, כל היתר – עבור האמנים והקהל – הוא בבחינת הרפתקה משותפת וזירת התרחשות פתוחה.   

 

ירון דוד

> 30 באוגוסט – 1 בספטמבר – במת מיצג וחללי התחנה המרכזית החדשה, תל אביב

> 3 בספטמבר – מוזיאון אסירי המחתרות, ירושלים

> 4 בספטמבר –שכונת נחלאות בסמוך לגלריה ברבור, ירושלים

> 5 בספטמבר –מוזיאון קו התפר, ירושלים

> 7–8 בספטמבר –האנגר "אדמה", מצפה רמון

> סדנאות בהנחיית אמנים אורחים מחו"ל בבמת מיצג ובמצפה רמון

 

ישראל: פריד אבו-שקרה, ליאור אמיר-קריאל, אפי בן-דוד, אירית בלוזר, עדינה בר-און, גיא גוטמן, ירון דוד, מירב הדר, מיכל הרנר-רוזנמן, יעקב חפץ, מאיר טאטי, בני קורי, שחר מרקוס, תמר נסים, קבוצת סלמנקה, תמר רבן, רונן שוקר, ענת שן, מיכל שרייבר; אנגליה: ביל אייטצ'יסון, ג'יין דודמן, הלנה וולש, הרלד זמיקלה, מייקל לאמב, קרול לובי, דיי קליי; פולין: יאנוש בלדיגה, פאבל קווסנייבסקי; קרואטיה: פסקו בורג'לז, סלאבן טולי; סרביה: ננאד בוגדנוביץ'; אירלנד: אן סיגרייב

 

אוצר: ירון דוד

ניהול אמנותי: תמר רבן