עבודה זו כרכה במקביל חומרים שהעסיקו את שתי האמניות, שהמשותף להם הוא חוויית הפולשנות לטריטוריה של הקהל. על רקע המציאות הביטחונית הטעונה, ברקלי עסקה בהתמדה בנבירה בתיקים ובחפצים שנשלפו מהם, ואילו שטרן עסקה בדימויי גוף פתייניים באינטראקציה עם הקהל וכן במלתחה של שמלות ברזל שעיצבה.
.jpg)
