בעבודה זו נוצרה זיקה בין שני רבדים: הקרנת וידיאו אשר כללה טקסטים שתיארו זיכרונות מתוארכים מן הילדות והנעורים, ובמקביל – פעולה משחקית תחרותית, במשחקים "איקס-מיקס-דריקס" ו"טוויסטר", עם בובת מין מתנפחת. באופן זה, עומתו אלמנטים משחקיים מן הילדות אל מול משחקי בגרות מיניים, כרצף ביוגרפי חושפני, משעשע ומופרך כאחד, הפועל במישורים שונים.
יולי 2002
איך מסתיים האקט האמנותי?
מיצג-הרצאה שבמהלכו הוקרא טקסט: חוזה בין האובייקט האמנותי לבין האמן. בעודו קורא את הטקסט בניסיון מתמיד להקפיד על דיקציה ראויה, פיטם מרקוס את עצמו שוב ושוב בבננות עם קליפה. באופן זה, הופכת האידאה לפרקטיקה: האמן משתלט על האוביקט ו"בולע" אותו, וכך מדגים באופן ליטרלי וגופני לחלוטין את רעיונותיו.
יולי 2002
האדומה
בעבודה קצרצרה זו ביצע מרקוס בעירום פעולה תמציתית – שליפת מפה מתחת לכוס מלאה במים. הפריצה אל חלל הנראוּת הכילה כבר את רגע החשיפה, כהרף עין של אקסהיביציוניזם שניטל ממנו עוקצו. מרקוס ביטל את הפאתוס המיוחס בדרך כלל לעירום, והשיא התממש בפעולת מתח הפוכה – הגוף העירום קיבל את כסותו, ואולי את זהותו החדשה, ונעלם.
אוקטובר 2002
רק עבודה טובה באה בחשבון
בעבודה זו מרקוס יצר מעין מפעל בעל חוקיות אוטונומיות משל עצמו. ה"מפעל", כמערך אורגני שלם, ייצר באופן פרודוקטיבי אך חסר תוחלת לא רק מוצרים (כוסות פלסטיק, לימונדה, שקים מלאים בבוטנים), אלא גם היגיון פנימי מדוקדק וחוקיות משחקית שהקהל אמור היה לגלותו.
אפריל 2003
הומורטוריקוס
עבודה זו הציגה סקירה של ז'אנר ההרצאה בתולדות אמנות המיצג, ובמסגרתה נבחנו המשמעויות של האדם הנואם ושל יחסי הגומלין שהוא מקיים עם קהל הצופים. המרכיבים השגורים בהרצאות ובנאומים – מחוות הגוף, הקול, הלבוש, אמצעי העזר הטכניים, השימוש בחלל – היוו חומרי גלם במיצג, שביקש לפרק אקט תרבותי זה לחלקיו. בריטואל של סמכות והעברת מידע, מרקוס ייצר מחקר מעבדתי דקדקני, ובד בבד בדק אפשרות ליצירת מטמורפוזות חדשות.
מאי 2004
שחר מרקוס ונועה הימן
דחיקת נקודת השיווי
עיקרון של איזון עדין עמד בבסיס הפעולה של מרקוס והימן, כעימות בין שני מעגלי חיים. המתקן שאליו היו מחוברים הכתיב כלל ברור: כאשר יש מים לדגים, אין אוויר לאמנים; כאשר אין מים לדגים, האמנים יכולים לנשום. הגבול העדין בשליטה על משאבי הנשימה הפך לבדיקה חזרתית שהמרכיבים החזותיים שתחמו את מסגרתה קיימו זיקה, כמחווה, למרכיבים חזותיים במיצגיו של דני זקהיים.
יוני / יולי 2005
Cover
(במסגרת תכנית חילופים: C.R.A.N.E, בורגונדי, צרפת; תיאטרון LMP, פריז)
על גופו של שחר מרקוס הוקרנה עבודת וידיאו, המורכבת מתצלומי סטילס המתארים סצנות אישיות, אינטימיות, במרחב הביתי. כנקודת מוצא לעבודתו, מרקוס עסק בשאלה אם ביכולתו למלא פונקציה גברית ונשית כאחד בתוך מערכת זוגית, ובהתאם לכך הסצנות התאפיינו בטשטוש של המאפיינים המגדריים. נוכחותו הפיזית, כדמות לבושה שמלה לבנה רחבה העוסקת בתנועות טקסיות מחזוריות, התמזגה בדימויי הגוף המוקרנים כשני חלקים משלימים.
