המופע JAMAIS VU של אן סיגרייב התבסס על מקטעים תנועתיים רפיטטיביים של גופה העירום, הנדמה לעתים לרוח רפאים. הפעולות, המתבססות על מיומנות ריקוד ותנועה יוצאות דופן בדיוקן ובכוח המבע שלהן, התקיימו במרחב הכולל הקרנות וידיאו, סאונד ואביזרים. מרכיבים אלה מתייחסים לזיכרונות אישיים, או להבלחות של מציאות מתעתעת שספק אם היתה, כשמו של המופע JAMAIS VU ("מעולם לא היה/נראה"). בהתאם לכך, העולם הנגלה במופע נחווה כהילכדות במצבים קסומים-מצמררים של מציאות חמקמקה.
