אמפליפייר


בין קירות דיקט חשופים מתרוצצות שבע דמויות נשיות, מגיחות ונעלמות בטריקת דלתות, נעות על קו החמקמק שבין בדיה למציאות. במישור אחר, ניכר העיסוק של המופיעות בהעלאת מחזהו של אנטון צ'כוב, "גן הדובדבנים". במישור נוסף, מרכזי, ההתרחשות הבימתית חדירה לחלוטין למציאות היומיומית באמצעות השמעתם של שידורי הרדיו בישראל. חדשות, תכניות אקטואליה, שיחות טלפון ושידורי אולפן משודרים אל החלל בזמן אמת, כחומר גלם שאותו מעבדות המופיעות בפעולותיהן. כך ב"אמפליפייר" נוצר מתח בין ה"תיאטרון" באולפן הרדיו לבין התיאטרון שעל הבמה – מתח בין שתי מציאויות מדומות, שדרכן משתקפת תמונה מורכבת של היומיום הישראלי. האנסמבל יוצר עולם בימתי פיזי מאוד, עשיר מבחינה חזותית וקולית, המתקיים בפערים שבין תיאטרון ואקטואליה ובין העולם הפרטי והקיום הקולקטיבי. שעון דיגיטלי, הממוקם בתקרה, מעמת את זמן ההתרחשות של העלילה הבדיונית עם הזמן הקונקרטי, המורה בדריכות על שעת החדשות.
 
כתיבה, בימוי ועיצוב: גיא גוטמן; יוצרות משתתפות:  ג'ינה בן-דוד, חיה ברשינסקי, טל גרבינסקי, אפי בן-דוד / יפעת טללייבסקי, תמי לבוביץ, יאנה פרידמן ותמר קריסטיסיאשוילי; עוזרת במאי: עליה מאייר; ניהול מופע: כנרת מקס; עיצוב תלבושות: ענבל ליבליך; ניהול הפקה: היא-לי פרידברג

 

Performance Art Platform